English | עברית | عربي | Español | Français | Deutsch | Italiano | Português | Catalá | Euskara | РУССКИЙ |

שאלות ותשובות על הקוויראפשן


שאלות ותשובות על קוויראפשן תל-אביב 2006

  1. למה ישראל?
  2. מדוע לא להחרים את הקוויראפשן בישראל?
  3. למה דווקא בתל-אביב?
  4. לא עדיף להצטרף לחרם על המצעד העולמי
  5. איך מגיעים לישראל?
  6. אילו בעיות יכולות להיות בכניסה לישראל?
  7. כללים במקרה של תשאול
  8. מה אפשר לעשות באזור לפני/אחרי הקוויראפשן?
  9. מה לעשות אם אני רוצה להגיע לקוויראפשן אבל אין לי כסף?
  10. איך מתייחסים לקווירים בישראל?
  11. איך מתייחסים להומואים ולסביות בפלסטין?
  12. אילו עוד הבדלים משמעותיים בין ישראל לפלסטין?
  13. מה לגבי פיגועי טרור?
  14. מה לגבי אלימות מצד המשטרה/הצבא הישראלי?
  15. מה לגבי בעיות אחרות?
  16. איך אני יכול/ה לעזור כבר עכשיו?
  17. מה זה "DIY"?
  18. מה זה קוויר?




למה ישראל?

עד היום כל הקוויראפשנים כיבדו את רצונן של קבוצות מקומיות לארח את הקוויראפשן בעירן. אנחנו בישראל, כחלק מקהילה אנרכו-קווירית קטנה אך נחושה, משתוקקות לארח כאן את האירוע. אנו יודעות כי יש לנו הרבה ללמוד מניסיונן של אחרות בעולם וגם יש לנו ניסיון רב משלנו שנשמח לחלוק בו.

רצון זה נתמך גם על-ידי התחושה שהובעה בקוויראפשן ברצלונה לפיה האירוע איבד מאופיו הפוליטי ונהפך יותר למסיבה גדולה. תחושה זו גרמה לאכזבה אצל חלק מהמשתתפות בקוויראפשן. אנו חשות שההחלטה לקיים את הקוויראפשן במקום שהוא רחוק מקהילות קוויריות גדולות וותיקות מהווה הצהרה פוליטית משמעותית שתאפשר הרפתקה חדשה שממנה נוכל כולנו ללמוד כמה דברים חדשים.

חזרה למעלה

מצעד הגאווה הבינלאומי 2006 בירושלים

אנו חשות כי אירועי מצעד הגאווה הבינלאומי שיתרחשו בירושלים ב- 6-12 באוגוסט 2006 מהווים הזדמנות מצויינת עבורנו להרים את קולנו באיזור זה ובעולם כולו כדי לבטא את ההתנגדות העולה ומתעצמת להומופוביה ולגזענות. דקירתם של שלושה צועדים במהלך מצעד הגאווה בירושלים ביוני 2005 על-ידי יהודי חרדי, כמו גם הכיבוש המתמשך ופשעי המלחמה של מדינת ישראל הנמשכים גם במקביל ולאחר ההתנתקות מרצועת עזה – מהווים עדות לצורך הדחוף לבטא התנגדות זו באיזור הזה.

חזרה למעלה

מדוע לא להחרים את הקוויראפשן בישראל?

אנו מודעות לעובדה שעבור חלק מהא/נשים ישראל בתור מדינה העושה שימוש בפרקטיקות של משטר אפרטהייד היא מטרה ראויה לחרם. אנו מכבדות את ההחלטה להחרים את ישראל. למעשה, כמה מאיתנו תומכות בקמפיין להחרמת מוצרים ישראליים ואף נשות ואנשי אקדמיה מישראל. פעילות אחרות מקרבנו מאמינות שזו צביעות להחרים את ישראל בזמן שאנגליה וארה"ב כובשות את עיראק ומשתמשות בפרקטיקות דכאניות במלחמתן נגד הטרור. אך כולנו מסכימות שביקור כאן יכול לספק לא/נשים מידע משמעותי יותר וטיעונים חזקים יותר נגד הקולוניאליזם של ישראל.

חזרה למעלה
הדיון על אירועי הגאווה הבינלאומיים בירושלים

המוטיבציה שלנו לקיים את הקוויראפשן בישראל קשורה גם לדיון המשמעותי שהתקיים כאן לקראת קיומו של מצעד הגאווה הבינלאומי בירושלים (שהיה אמור להתקיים באוגוסט 2005 אך נדחה בשל תוכנית ההתנתקות מרצועה עזה). כמה קבוצות ופעילות ישראליות הפועלות נגד הכיבוש טענו כי זהו אירוע שיש להחרימו שכן ישראל היא מדינה כובשת ולהציגה כסבלנית וליברלית יהווה תמיכה בתדמיתה המסולפת בתור "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון". אחרות טענו כי לקיים אירוע בינלאומי בסדר גודל כזה ובנושא זכויות אדם דווקא בישראל יכול להוות הזדמנות מצויינת לתת ביטוי לבעיות נוספות, במיוחד הכיבוש אך גם – התחזקות הימין הקיצוני, כלכלה ניאו-ליברלית, גירושם האלים של מהגרי עבודה, סחר בנשים ועוד. נושאים אלה הם מקומיים אך עשויים להיות רלוונטיים לחברות נוספות בעולם המערבי שחוות את עלייתן של ממשלות ימניות, גזענות כלפי מהגרים וגל אנטי-איסלאמי.

לכן אנו חושבות שלקיים את הקוויראפשן בישראל, במיוחד בזמן הזה, יכול להוות הזדמנות לפיתוח דרכי מחשבה אלטרנטיבות נגד הדיכוי של מדינת ישראל וכמו כן לשמש כפלטפורמה לדיון דה-קונסטרוקטיבי על נושאים אלה.

חזרה למעלה
אין גאווה בכיבוש

בתור א/נשים שחייים וחיות בישראל אין לנו את הפריבילגיה להחרים את ישראל. בנוסף לכך - לצערנו, כרגע כדי להילחם בכיבוש ולעמוד בסולידריות עם המאבק הפלסטיני – אין הרבה דרכים להימנע מלבלות זמן ולהוציא כסף גם במדינה הכובשת.

אנו מכירות את מורכבותה ומגוונותה של החברה הישראלית והמאבק שלנו נגד הכיבוש מושפע גם על-ידי התפיסה הקווירית הרדיקלית שלנו. אנו מתנגדות לסימפטומים (כמו החומה, הצבא הישראלי, המחסומים...) ובאותו זמן מנסות ליצור חברה שונה שהיא צבעונית, מגוונת, לא דכאנית ולא גזענית. נשמח מאוד לעשות זאת יחד אתכן/ם.

ראו גם: למה לא להצטרף לחרם נגד מצעד הגאווה בירושלים.

חזרה למעלה
למה דווקא בתל-אביב?

תל-אביב היא העיר השנייה בגודלה בישראל. היא ממוקמת על חוף הים התיכון, גיאוגרפית ומוניציפאלית מחוברת מדרום לעיר הערבית-יהודית יפו ורחוקה מרחק של כ-50 דקות נסיעה מירושלים (בירתה של ישראל). זהו המטרופולין של ישראל ב- ה' הידיעה, אשר חיים בו יותר ממיליון תושבים.

תל אביב היא המרכז היהודי החילוני הגדול והחשוב בישראל (רק 40% מהאוכלוסייה היהודית מגדירה עצמה כחילונית). ככזו היא מושכת אליה הרבה צעירים, עסקים, בליינים, סטלנים, אומנים וגם הרבה קווירים למיניהם. הסצינה ההומו-לסבית בתל אביב גדולה פי כמה מזו שבכל עיר אחרת בישראל. ככזו היא גם המקום הכמעט יחידי בישראל בו התפתחה סצנה קווירית פוליטית בשנים האחרונות, ובכלל היא מקום מפגש והתארגנות מועדף על הקהילה האנרכיסטית והשמאל הרדיקלי בישראל.

חזרה למעלה
שינוי חברתי

ביחס לאקטיביזם פוליטי אפשר ללמוד בתל-אביב על הרבה נושאים: היחס לפלסטינים אזרחי ישראל (תושבי יפו), פערים כלכליים בין הצפון העשיר לדרום העני, יחס למהגרי עבודה בישראל (הרבה מהמגרים שוכנים בדרום תל אביב), יחסי מזרחים (יהודים שהגיעו לישראל מארצות ערב) ואשכנזים (יהודים שהגיעו לישראל מאירופה), עובדות/ים בתעשיית הסקס. אפשר להיפגש בתל-אביב עם קבוצות פוליטיות שונות: קוויריות, אנרכיסטיות, פמיניסטיות, מזרחיות, סרבנים, פלסטינים-ישראלים (אקטיביסטים פלסטינים לא ישראלים קשה לפגוש בתל אביב). אפשר גם לעשות פעולות מול תאגידי הענק, משרדי הממשלה ו/או הצבא שרבים מהם גם כן נמצאים בתל אביב.

חזרה למעלה
גיאוגרפיה ומזג-אוויר

חוץ מזה יש עוד הרבה דברים לעשות בתל אביב. רצועת חוף נדיבה וים שעומד עדין לרשות הציבור. יש גם הרבה מאוד שמש כמעט לאורך כל השנה. למען האמת, במשך היום כל כך חם ולח בקיץ שקשה להיות יותר מדי זמן מחוץ למזגן או לצל או לים. לכן יש יותר אנשים ברחובות בערב ולאורך הלילה. זה אומר שהעיר מאוד חיה ותוססת בלילות.

חזרה למעלה
אוכל לנשמה

יש שווקים מגניבים בעיר שאפשר למצוא בהם הרבה אוכל ובגדים ממש בזול (לא הכל נורא זול בתל אביב אבל אפשר למצוא מקומות זולים לכל דבר). לטבעונים לא יהיה כל כך קשה להסתדר בתל אביב. כמעט בכל סופר יש כל מה שתחפשו וברחובות יש חומוס ופלאפל – ממש זול וטעים במיוחד. במרכז העיר יש גם את "סלון מזל" – מעין אינפושופ שהוא גם בר טבעוני זול ובריא. שם אפשר גם להתעדכן במה שקורה ולפגוש קווירים אנרכיסטים ואקטיביסטים מכל הסוגים.

חזרה למעלה
תל-אביב והמלחמה

בתל אביב מרגישים פחות את המולת המלחמה. ככזאת העיר היא גם מקום נוח לאסקפיזם הישראלי. יחד עם זאת, סביר להניח שבכל חנות, בית קפה, מסעדה, מוזיאון או בית ספר יפשפשו לכם/ן בתיקים ואולי גם ישאלו שאלות (על פי חוק לא חייבים לציית לבודקים/ות – הם לא שוטרים – אבל אם אתם רוצים להיכנס אז בדרך כלל קשה להימנע מהבדיקה).

חזרה למעלה
לא עדיף להצטרף לחרם על המצעד העולמי ?

המצעד העולמי, שייערך בירושלים בזמן הקוויראפשן, מאורגן על ידי המרכז ההומו-לסבי הירושלמי: "הבית הפתוח". באופן יחסי מארגני המצעד מנסים לתת אופי פוליטי (לא יותר מדי רדיקלי) למצעד. "הבית הפתוח" הוא מקום מפגש ירושלמי גם ליהודים וגם (למעט) פלסטינים. המצעד יוצא באופן סימבולי כנגד הגדרות והחומות המפצלות בין הקהילות המיניות, הדתיות, הלאומיות והאתניות השונות שחיות בירושלים.

מארגני המצעד עובדים בשיתוף פעולה עם משרד החוץ ומשרד התיירות הישראלים על מנת להביא כמה שיותר תיירים לישראל לרגל המצעד. ברחבי אירופה וארצות הברית רבים כבר נתקלו בקמפיין הפרסומי של המצעד המציג את ישראל כגן-עדן סובלני וליברלי ("איזה כיף להיות חייל הומו בצבא הישראלי") בתוך מזרח תיכון ערבי פונדמנטליסטי פנאטי והומופובי. מסע פרסום כזה בהחלט מוציא הרבה מהחשק להשתתף במצעד אבל מה יותר נחמד מאשר להשתתף במצעד ולהכניס בו מסרים משלנו וככה לקלקל מעט את המסיבה כך שתהיה לרוחנו?

ויש עוד סיבות רציניות לקיים את המצעד הזה. שיתוף הפעולה של המנהיגים הדתיים ושל עיריית ירושלים כנגד המצעד וניסיונותיהם לבטלו בהחלט מעניקים למצעד אופי יותר ויותר פוליטי. במצעד הגאווה האחרון שנערך בירושלים, ההסתה ההומופובית של עיריית ירושלים הרקיעה שחקים. בתמיכת ראש העיר, יותר מאלף איש הפגינו כנגד המצעד בעודם מגדפים וזורקים חפצים אל עבר הצועדים. בסופו של דבר האירוע הסתיים בדקירתם ובפציעתם של שלושה מהצועדים על ידי יהודי חרדי. הוא נעצר על ידי המשטרה, הורשע בבית-המשפט ב- 3 ניסיונות לרצח ונענש בישיבה בכלא למשך 16 שנים. האירועים במצעד האחרון מחייבים תגובה. נוכחות של רבים במצעד הגאווה העולמי היא הכרחית עכשיו יותר מתמיד.

אלו היו כמה נקודות למחשבה, מסקנות אחרות לגבי תמיכה או החרמה של המצעד יתקבלו בברכה.

חזרה למעלה
איך מגיעים לישראל?
  • במטוס - הטיסות לישראל בקיץ יקרות מהטיסות בחורף. אבל אם מתארגנים מספיק זמן מראש אפשר למצוא גם כרטיסים יחסית זולים. לאירופאים: תתכוננו למחיר כרטיס (הלוך-חזור) שנע בין 250 ל- 0 יורו. לאמריקאים זה צריך לעלות בערך 600-800 דולר.
  • ברגל - אפשר להיכנס לישראל בגבול ישראל-מצרים (מסוף טאבה) ובגבול ישראל-ירדן (גשר אלנבי). העובדה שביקרתם בירדן או במצרים לפני כן עשויה להאריך ולהקשיח את הבדיקה הביטחונית שתעברו, אבל זה בהחלט אפשרי. אם נכנסתן ממסוף הגבול בטאבה תוכלו לקחת אוטובוס ישיר לתל-אביב (4-5 שעות נסיעה).
  • באונייה - ניתן להגיע לישראל באוניות המפליגות מטורקיה, איטליה, יוון וקפריסין. יש לבדוק אופציה זו מראש.
חזרה למעלה
אילו בעיות יכולות להיות בכניסה לישראל?

רוב האירופאים וגם הקנדים, האמריקאים והאוסטרלים מקבלים ויזת תייר אוטומטית לשלושה חודשים עם כניסתם לישראל. רשימת המדינות המורחבת:

הבאים ממדינות שלא מופיעות ברשימה יאלצו ללכת לשגרירות הישראלית או הנציגות הדיפלומטית הישראלית בעירם ולבקש ויזת תייר. אלו מביניכם/ן שלארצם אין כל קשרים דיפלומטיים עם ישראל לא יוכלו לבקר בישראל. נשמח לנסות לעזור אם נתקלתם/ן בבעיה לקבל אישור כניסה לישראל.

חזרה למעלה
הכניסה לישראל

מבקרים רבים המגיעים לישראל מתארים את הכניסה לישראל בשדה התעופה כחוויה מאוד לא נעימה. ייתכן מאוד שתאלצו לסבול תשאול ארוך ופולשני. אולי תתנחמו לדעת שזו פרוצדורה רגילה ושזה ששואלים אתכם הרבה שאלות זה לא אומר שאתם בהכרח נתפסים כמסוכנים. בעצם אולי זה לא מנחם בכלל.

במקרה של תשאול ייתכן גם שתאלצו להוציא את כל החפצים מהתיק שארזתם לעיני החוקרים. זכרו שההליך חייב להתבצע מול עיניכן בזמן שאתם/ן נוכחות בחדר.

העובדה שמצעד הגאווה העולמי יתרחש בירושלים באותם ימים עשויה להקל על הכל. יכול להיות שהם יצפו לאלפי הומואים ולסביות בשדה התעופה הבאים למצעד, ולכן הכל יהיה הרבה יותר פשוט. אם הם לא יאפשרו כניסה לבאים למצעד אפשר בקלות יהיה להאשים אותם בניסיון למנוע את קיום מצעד הגאווה העולמי ממניעים הומופוביים.

חזרה למעלה

כללים במקרה של תשאול
אל תיקחו את הכללים האלו אתכם במטוס
  • נסו לענות תשובות קצרות וענייניות.
  • חלק מהפעילות מייעצות שאם תרצו לעבור מהר ובקלות יחסית עדיף להיות לשמור על ביטחון עצמי, להיראות ידידותיים וסבלניים. בכל מקרה – אין סיבה להילחץ.
  • תגידו שבאתם למצעד הגאווה בירושלים. הכינו את עצמכם עם עוד כמה מקומות בישראל שבהם תרצו לבקר.
  • אם אתם נשאלים לגבי ביקור בשטחים - אין לכם עניין לבקר בשטחים. אם תתבקשו לחתום על מסמך שבו אתם מתחייבים לכך – חתמו עליו.
  • אם יש לכם חבר או חברה ישראלי-יהודי מישראל שהוא לא פעיל שמאל רדיקלי תוכלו לתאם איתו/ה ובמקרה של תשאול תאמרו שבאתם לבקר אותו/ה (תתאמו איתו/ה מראש מכיוון שיש סיכוי שהם יתקשרו לאותו אדם כדי לוודא שאתם אכן מכירים). אפשר גם לתת שם של אכסנייה או פשוט להגיד שתחפשו אכסניה כשתגיעו.
  • אתם לא יודעים מה זה ISM ואין לכם שום קשר עם מישהו מה- ISM. לא לדעת מה זה ה"קוויראפשן" יכול להיות גם כן רעיון לא רע.
  • אל תציינו שמות של פלסטינים שאתן/ם מכירים/ות.
  • כדאי מאוד שבדרכון שלכם/ן לא תהיה עדות לביקור קודם באיזו מדינה שישראל רואה בה מדינת אויב. אם ביקרתם באחת מהמדינות הללו ויש לכך עדות בתוך הפספורט כדאי להוציא דרכון חדש לפני שתצאו לדרך.
  • אל תיכנסו לישראל עם חומר פוליטי רדיקלי בתיקים שלכם. אפילו כאפיה יכולה לעשות צרות מיותרות. כמו כן תדאגו לכך שבספר הטלפונים שלכם לא יופיעו שמות של פעילי שלום ישראלים, פלסטינים או בינלאומיים. את כל המידע הזה חשוב שתשמרו לכם באי מייל ותוציאו אותו מהמחשב כשתגיעו לישראל.
  • להגיע עם מחשב נייד עלול ליצור בעיות ועיכובים בדרך החוצה מישראל. מכשירים אלקטרוניים של בינלאומיים עוברים חיפוש ובדיקה מיוחדת בשדה התעופה ולעיתים מוחזרים באיחור או מקולקלים.
חזרה למעלה

מה אפשר לעשות באזור לפני/אחרי הקוויראפשן?

יש המון מה לעשות וזה תלוי במה מחפשים אלו רק כמה רעיונות ואתם מוזמנים לחשוב להציע או לבדוק רעיונות נוספים בעצמכם/ן:

אקטיביזם

לקראת הקיץ קרוב לוודאי שיהיו אירועים פוליטיים מיוחדים בשטחים הכבושים שכדאי לדעת עליהם: מעזרה לחקלאים פלסטיניים ועד ליווי ילדים פלסטיניים לבית-הספר (כדי להגן עליהם מהתקפות המתנחלים). אפשר גם להצטרף לקבוצות המחאה נגד בניית הגדר והחומה ו/או לארגונים ישראליים ובינלאומיים הפועלים בפלסטין.

מסעות וטיולים

יש המון מה לראות בישראל-פלסטין. במרחק נסיעה יחסית קצרה אפשר לפגוש במגוון אדיר של נופים ותופעות טבע, ערים, ישובים, כפרים התנחלויות קיבוצים ועיירות פיתוח, קהילות דתיות וקהילות אידיאולוגיות שונות. קהילות שחיות מספר מטרים אחת מהשנייה במציאות נפרדת לחלוטין. אם תתארגנו קצת אתם יכולים לארגן לעצמכם טיול מדהים ומעניין. תתכוננו להרבה ים, הרבה מדבר וגם לקצת ירוק מדי פעם.

די קל להסתדר לנוע בתוך ישראל. אפשר לנסוע בטרמפים ואפשר גם באוטובוס, רכבת או מכונית. הנסיעות די קצרות ולא כל כך יקרות. אם לא תהיו יותר מדי מזוהים פוליטית אנשים עשויים גם להיות מאוד נחמדים אליכם ואפילו מכניסי אורחים. בפלסטין התנועה יותר מסובכת אבל לזרים היא בהחלט אפשרית.

הרבה תיירים ובעיקר הרבה ישראלים חוצים את הגבול למצרים ומבלים תקופות קצרות או ארוכות במדבר סיני. מי שרוצה מדבר, ים, סמים קלים, וחיי בטלה זולים מאוד מאוד כדאי לו/ה לפנות כמה ימים/שבועות/שנים לביקור שם.

אפשר כמובן גם להמשיך מישראל לטיול במצרים, ירדן, סוריה או לבנון. לא מעט אקטיביסטים תל אביבים וירושלמים ישמחו לארח אתכם/ן בביתם גם לפני ואחרי הקוויראפשן. כדאי לשאול אותם - הם רגילים לזה. חוץ מזה אפשר גם למצוא בכל עיר הוסטלים זולים ולבלות עוד כמה שבועות שם. אם יש לכם תוכניות להישאר לא יהיה לכם משעמם, בעיקר אם תגיעו לפני כדי לעזור לארגן את הקוויראפשן.

חזרה למעלה
מה לעשות אם אני רוצה להגיע לקוויראפשן אבל אין לי כסף?

ובכן, חשבנו על כמה אפשרויות אבל אולי יש לכן רעיונות אחרים... קודם כל אפשר להתחיל לחסוך או לעבוד אם את/ה יכול/ה. אפשר גם לקיים אירוע התרמה כדי לגייס כסף לנסיעה עצמה (הרבה מהפעילות שבאות לשטחים עושות זאת). צריך לזכור שרוב הכסף הולך על כרטיס הטיסה. להישאר כאן (ובמיוחד בשטחים) אמור להיות זול ביותר. אירועי הקוויראפשן יהיו בחינם ואתן/ם תתבקשו רק לתת תרומה – כלומר כל אחד/ת נותן/ת כמה שהוא או היא יכול/ה.

חזרה למעלה
איך מתייחסים לקווירים בישראל?

הרבה הומואים ולסביות שאינם ישראלים טוענים לאחר ביקור בתל אביב שזו אחת הערים היותר סובלניות ופתוחות בעולם בכל מה שנוגע להומואים לסביות טרנסג'נדרס וטרנסקסואלים. בכל מקום בעיר ובעיקר במרכזה יש תחושה שכל אדם שני ברחוב הוא קוויר. בקיצור, הסיכוי שתתקלו בגילויי הומופוביה ספונטניים בתל אביב הוא די קטן.

עד האירועים במצעד הגאווה האחרון בירושלים היתה לרבים מאיתנו את התחושה שההומופוביה בישראל היא תופעה יחסית שולית. אבל מסתבר שהאלימות נגד קווירים יכולה להיות גם קיצונית מאוד, במיוחד בקרב קיצוניים דתיים. ייתכן שלקראת המצעד בירושלים האווירה האלימה בעיר תשוב.

באופן רשמי בשנת 1986 בוטל החוק האוסר משכב זכר בישראל. מאז בתהליך חקיקה די מהיר הושווה מעמדם של הומואים ולסביות לזה של הטרוסקסואלים, פרט לכל מה שנוגע לנישואין ואימוץ ילדים. המדינה גם מאפשרת שינויי שם ומין בתעודות הזהות (בתנאים מסוימים) וגם מעניקה תמיכה מסוימת (ומוגבלת) בניתוחים לשינוי מין.

איידס

נראה שיחס המדינה לנשאים ולחולי איידס הוא יחסית סביר, אף על פי שעדיין ישנו איום תמידי ממשרד הבריאות להוציא מסל הבריאות את התרופות לחולים ונשאים. מדינת ישראל אינה מגבילה את כניסתם של נשאים או חולי איידס לגבולות מדינת ישראל.

המשטרה והצבא

לעיתים רחוקות ישנם גילויי הומופוביה מצד המשטרה (לפני מספר שנים נעצרו זוג נערים הומואים כי הם התנשקו בציבור, וגם קרה בעבר שהומואים נעצרו כשעל ידי השוטרים כפפות גומי), אבל זה לא קורה לשמחתנו לעיתים קרובות. הומואים לסביות וטרנסג'נדרס בישראל חייבים בגיוס בדיוק כמו הטרוסקסואלים. או כמו שהיינו מעדיפים לנסח זאת: לגייז יש הזדמנות שווה לסרב לשרת בצבא הישראלי.

חזרה למעלה
איך מתייחסים להומואים ולסביות בפלסטין?

הומוסקסואליות ולסביות נתפסות כגורם זר ומאיים בקרב רוב החברה הפלסטינית. נדיר למצוא פתיחות לנושא בחברה הפלסטינית בישראל ועוד יותר מכך בחברה הפלסטינית בשטחים. במקרים רבים החברה הפלסטינית מנדה הומואים ולסביות ועל כן מעט פלסטינים ופלסטיניות בוחרות לחיות מחוץ לארון. לפני כשנתיים התארגנה קבוצה ראשונה של לסביות פלסטיניות מישראל, פלסטין, ירדן ומשאר העולם שנקראת "אסוואת". קבוצה נוספת של הומואים פלסטינים (בעיקר ממזרח ירושלים) נפגשת בבית הפתוח שבירושלים.

מדינת ישראל וקווירים פלסטינים

הומואים פלסטינים רבים נאלצים לברוח מפני קרוביהם ולהסתתר בתוך ישראל. כיוון שהרשויות הישראליות רואות בהם "שוהים בלתי חוקיים" הם סובלים ממעצרים תכופים או מגורשים חזרה לפלסטין. לעיתים השב"כ הישראלי מנסה לשחד אותם באי גירוש תמורת שיתוף פעולה מצדם (גם כך הם נחשדים בפלסטין בבגידה בשל בריחתם לישראל ובשל אורח חייהם). פעמים רבות גירוש חזרה לפלסטין מהווה סכנה ממשית לחייהם. בשל מעמדם הלא חוקי בישראל רבים מההומואים הפלסטינים עוסקים בזנות תחת זהות חדשה. ללא דרכון ומעמד חוקי זה כמעט בלתי אפשרי עבורם לצאת מגבולות ישראל-פלסטין (מבחינה זו יש לאירופאים הרבה דרכים לעזור. רק רעיון).

קווירים נגד הכיבוש

הניסיונות המעטים של קבוצות קוויריות מישראל (כמו כביסה שחורה) לשלב תכנים קווירים בהפגנות משותפות לישראלים ולפלסטינים נגד הכיבוש הסתיימו לרוב בבקשה מן הצד הפלסטיני לכבד את הדרישה להצניע את המסרים, את הסגנון ואת הלבוש. יחד עם זאת ייתכן שאם יעשה תכנון מוקדם עם פעילים פלסטינים ויתקיים דיאלוג בעניין יהיה אפשר להסכים על איזושהי פעולה שתתאים לכולם.

חזרה למעלה
אילו עוד הבדלים משמעותיים בין ישראל לפלסטין?

קודם כל, קצת רקע טריטוריאלי: מדינת ישראל מעולם לא הכריזה או קבעה באופן רשמי מהם גבולותיה. פלסטין כמדינה עדיין לא קיימת, אך השואפים לפתרון הסכסוך הישראלי פלסטיני בפתרון של הקמת שתי מדינות לשני העמים, נוטים לראות בשטחים שכבשה ישראל ב-1967 (פרט למדבר סיני המצרי ולגולן הסורי) את שטחי מדינת פלסטין העתידית. אבל בניית הגדר על שטחי פלסטין וההתנחלויות הישראליות הרבות על אדמת פלסטין הופכות רעיון זו לפחות ופחות מעשי.

  • כדאי לראות במפה עד כמה המצב מורכב ומסובך עם בניית הגדר
  • והנה גם מפה יותר גדולה של ישראל ופלסטין

בדרך-כלל אקטיביסטים משתמשים במונח "פלסטין" לתיאור השטח שמעבר לקו הגבול שהיה קיים עד שנת 1967. אחרים מעדיפים לכלול גם את שטחה הנוכחי של מדינת ישראל כ"פלסטין", ברומזם לפלסטין ההיסטורית שהיתה קיימת עד הכיבוש של 1948 – לא כמדינה עצמאית אלא כמקום מושבם של הפלסטינים.

בניגוד לתושבים הפלסטינים החיים בישראל, הפלסטינים בפלסטין לא קיבלו מעמד של אזרחים ישראלים (פרט לכמה אלפים מן התושבים הפלסטינים במזרח ירושלים, אשר קיבלו מעמד של תושבות בשל שאיפתה המוצהרת של ישראל לספח את האיזור הטעון מבחינה היסטורית ודתית). האוכלוסייה הפלסטינית בפלסטין, המונה יותר משלושה מיליון בני אדם, חיה כיום למעשה ללא מעמד חוקי, תחת כיבוש צבאי, כפליטים בארצם. בישראל תראו יותר משטרה מצבא ואילו בפלסטין תראו בעיקר צבא.

במשך 38 שנים של כיבוש, צבא הגנה לישראל שהיה אמור לספק את כל צרכיה האזרחיים של האוכלוסייה הפלסטינית ביסס לעצמו מעמד תוקפני שנועד באופן גורף להגן ולשמור על האוכלוסייה היהודית בהתנחלויות מפני האויב הפלסטיני. כל ישוב יהודי אשר נבנה על שטחי פלסטין נקרא התנחלות (כולל שכונות במזרח ירושלים).

פלסטין מבותרת ומחולקת על ידי חומות, גדרות, כבישים ליהודים בלבד ומאות מחסומים. התנועה לפלסטינים בתוך פלסטין היא קשה ביותר. באופן רשמי לישראלים אסור כיום להיכנס אל תוך הערים הפלסטיניות. לעומת זאת זרים יכולים לנוע יחסית בחופשיות בתוך פלסטין, אלא אם כן יש סגר או עוצר.

הפערים הכלכליים בין ישראל לפלסטין הם עצומים ובולטים לעין. עלות המחיה בהתאם: מנת פלאפל עולה בתל-אביב 2-3 דולר ובפלסטין פחות מדולר אחד. בפלסטין מדברים בעיקר ערבית, אבל הרבה גם מדברים אנגלית או עברית ואפשר תמיד להסתדר. בישראל מדברים המון שפות. קודם כל עברית, אבל אין שום בעיה להסתדר ברחובות גם באנגלית. כארץ של מהגרים תוכלו די בקלות למצוא גם אנשים דוברי רוסית, גרמנית, צרפתית, ערבית, ספרדית, יידיש, הונגרית, צ'כית, פולנית, רומנית...

לאנשים עם נכויות די קשה להסתדר באזור. בשביל לנוע בין הערים ובתוך הערים חייבים להשתמש ברכב או להזמין מונית.

חזרה למעלה
מה לגבי פיגועי טרור?

בשנה האחרונה האינתיפאדה הפלסטינית נחלשה מאוד. מדי מספר חודשים עדיין מתרחשים פיגועים בישראל, איך המצב רגוע הרבה יותר יחסית לפיגועים התכופים שהיו לפני 3 או 4 שנים. כיום הסיכוי להיפגע בתאונת דרכים הוא הרבה יותר גבוה מאשר להיפגע בפיגוע טרור. המקום שבו עולים הסיכויים להיות קורבן של מעשי טרור הוא בשטחים הכבושים שם הצבא הישראלי משתמש בטקטיקות של טרור בפלישה לערים ולבתים ובהפצצות בעזרת טנקים תותחים ומטוסים.

בכל מקרה, אם עדיין מאוד מודאגים אפשר לנסות ולהימנע מנסיעה בתחבורה הציבורית, לוותר על ישיבה בבתי-קפה ומסעדות ולהתרחק מקניונים ומקומות הומי אדם. ירושלים נחשבת להרבה יותר מתוחה מתל אביב. רוב הישראלים יכולים כיום להדחיק די בשלווה את מצב המלחמה וכלל אינם מודעים להשלכות של הכיבוש הישראלי על מצוקת החיים היום יומית של הפלסטינים. כל זאת למרות שהמרחק בין תל אביב לרמאללה הוא מרחק של כחצי שעה נסיעה (מרכז ירושלים-רמאללה כ-15 דקות נסיעה

חזרה למעלה
מה לגבי אלימות מצד המשטרה/הצבא הישראלי?

הרבה פעמים המפגש של פעילי שמאל עם שוטרים בתוך ישראל מסתיים במעצרים ובאלימות מצד המשטרה. אך הסיכוי שהשוטרים ישתמשו בגז מדמיע, באלות או בזרנוקי מים בתוך ישראל הוא קטן מאוד.

פעילים זרים שיעצרו בהפגנה פוליטית מסתכנים בגירוש מהארץ (אם אין לכם כרטיס חזרה – הוא יסופק לכם חינם על חשבון ממשלת ישראל!) ויתקלו בבעיות בניסיונם להגיע שוב לארץ.

ובפלסטין?

בשטחים מדובר במציאות אחרת בה שולט הצבא הישראלי ולא המשטרה. מאוד סביר שהפגנה משותפת של ישראלים או זרים יחד עם פלסטינים תסתיים בשימוש בגז מדמיע, כדורי גומי ואפילו באש חיה. אף על פי שניתן ללמוד מניסיון העבר ולנסות לשלוט ברמת האלימות, צריך לקחת בחשבון שזה עשוי להיות מסוכן. אז אם מתכננים פעולה בפלסטין צריכים להיות מאוד מתוכננים וברורים ביחס לפעילות שלנו בשטח. ותמיד לצפות לבלתי ידוע.

לעיתים קורה שפלסטינים או פעילי שמאל סובלים התקפות גם מצדם של מתנחלים יהודים. בדרך כלל מדובר בקללות או במכות, אבל מומלץ להיזהר

חזרה למעלה
מה לגבי בעיות אחרות?

פרט לסכסוך הישראלי פלסטיני יש עוד הרבה נושאים אחרים שדורשים תשומת לב וטיפול בתוך החברה הישראלית. כדי לתת קצת מושג ולפתח אצלכם סקרנות אספנו כאן לינקים למאמרים ו/או אתרים אשר עוסקים בסוגיות פוליטיות נוספות אשר בוערות בתוך החברה הישראלית. אם יש לכם כוח וזמן, תיקחו את הזמן לקרוא. כדאי לקרוא גם כדי לקבל מושג כללי על החיים בישראל וגם כדי לכוון בזמן הקוויראפשן לנושאים פוליטיים שונים שמעניינים אתכם ומכאן גם לפעולות שונות שאפשר לעשות יחד.

סחר בנשים
פלסטינים אזרחי ישראל

יחסי מזרחים (יהודי אשר היגרו לישראל מארצות ערב) ואשכנזים (יהודים אשר היגרו לישראל מאירופה)
מהגרי עבודה בישראל
עוני ואבטלה בישראל
זכויות הבדואים בישראל
המאבק האקולוגי בישראל
איך אני יכול/ה לעזור כבר עכשיו?

מכיוון שחלק מכן באות ממדינות עשירות אפשר ורצוי לעזור לנו עם גיוס כספים לקוויראפשן תל-אביב. אנא, שלחו לנו כסף אם יש לכן או הרימו אירועי התרמה למען הקוויראפשן. מכיוון שבישראל עדיין קשה מאוד לשמור על סקאוט (לאכלס מבנה נטוש לאורך זמן) כנראה ניאלץ לשלם עבור שכירות, כך שאנו זקוקות לכמות גדולה של כסף. בבואכן לאסוף כספים לקראת הקיץ כדאי לזכור גם שהקוויראפשן יתקיים הפעם לאורך 11 ימים (ולא 7 ימים כפי שהיה בקוויראפשנים הקודמים).

עזרה גדולה נוספת היא לשלוח את המידע הזה לא/נשים נוספות בעולם (כולל רשימות תפוצה ופורומים). גרמו לכל החברים והחברות החמודים והחמודות שלכם/ן להגיע. עזרה נוספת שאפשר לעשות כבר מעכשיו היא תרגום. היינו רוצות לפרסם את השאלות והתשובות הללו גם בשפות אחרות. זהו טקסט ארוך אבל זה חשוב לנו שכל מי שבאה לקוויראפשן תל-אביב תקרא אותו לפני.

חזרה למעלה
מה זה "DIY"?

זאת אומרת: DO IT YOURSELF, כלומר- עשה/י זאת בעצמך. את לא צריכה להיות מומחית. לכולנו יש כשרונות ויכולות שאנו יכולות לחלוק אחת עם השנייה. מלנקות את השירותים ועד לאפר את הפנים – אנו רוצות ליצור חלל אוטונומי ושיתופי שבו אנו יכולים ויכולות להיות אנו עצמנו, לעבוד ולשחק ביחד. DIY זה גם אנטי-צרכנות. כלומר, אל תבוא/י לקוויראפשן במחשבה שישרתו אותך ושהכל יוגש לך. אנו רוצות וצריכות את ההשתתפות הפעילה שלך כדי לגרום לאירוע הזה להתרחש.

חזרה למעלה
מה זה קוויר?

כל אחת מאיתנו משתמשת במושג "קוויר" בדרכים שונות. אחת מהן – יצירת שילוב של רדיקליות, גיוון וחריגות. אנו רוצות ג'נדר בלנדר (רסק מגדרי) של כל המינים והסוגים כדי ליצור חלל ידידותי וכיפי שבו את/ה לא חייב/ת להיכנס לשום הגדרה של מגדר או מיניות (אלא אם כן את/ה רוצה, כמובן).



03/05/2006